<h1>כל בו סימן קמ"ב</h1>
<h2>דף כה:</h2>
ושכתבתם שבמקומכם נהגו קטנים לשמוע לגדולים ולא מחו לעולם בידם דין הוא שהקטנים נשמעין לגדולים לכל אשר יגזרו עליהם ולא מבעיא בזמן שהן שותקין שיקבלו עליהם גזירת גדוליהם ושוב אינן יכולין למחות אלא שאפי' הם צועקי' אין צעקתם כלום שהרי גדוליהם רבו עליהם. ואם תאמר הקטנים רבו על הגדולים וימאנו שמוע אליהם כיון שהן שתקו בשעת מעשה ולא מאנו ולא מחו שוב אינן יכולין ואע"פ שהקטנים רבו על הגדולים דין הוא לשמוע לזקניהם ולגדוליהם. שכן מצינו בכמה מקומות שהמקום חלק כבוד לזקנים ולגדולים דכתיב ונגד זקניו כבוד. אשרי הדור שהקטנים נשמעין לגדולים שאפילו סתירת זקנים בנין. שכן מצינו [מגילה ל"א ע"ב] ברחבעם בן שלמה. והמקום יסכים על ידינו לעשות אמת ומשפט ושלום. יהודה כהן בר רבי מאיר. אליעזר בר רבי יהודה.
